צאו מהלחץ! – זיהוי וטיפול בלחץ נפשי מתמשך

לחץ או מתח נפשי, הנקרא גם: ‘סטרס’, הוא מצב מתמשך של חוסר איזון גופני ונפשי המוביל לתחושות לא נעימות ואף למחלות שונות. הסטרס הוא נפוץ כל כך בקרב אחוז גבוה של האוכלוסייה, עד כי הוא נחשב לאחת המגפות השקטות החמורות ביותר בעידן המודרני. ואין זה פלא – חיי היומיום שלנו רוויים בלחצים רבים: שעות עבודה ארוכות, הצפה של מידע באמצעות אמצעי התקשורת ומסכים המלווים אותנו לאורך כל שעות היממה, עומס של אירועים, ועוד. גם המציאות שסביבנו לא מסבה נחת: חוסר ודאות כלכלית, חוסר יציבות פוליטית, איומים ביטחוניים, וכדומה – כל אלה מגבירים את קצב החיים ובעיקר את המתח הנפשי שבו אנו חיים.

מקורותיו החיוביים של הלחץ הנפשי

לחץ בצורתו הבסיסית יכול להיות גם חיובי. מקורו של הלחץ בתגובה פיזית אוטומטית של הגוף הנקראת: “הילחם או ברח”, שמטרתה להגן עלינו מפני איום ממשי. למשל: כאשר האדם הקדמון נתקל באריה, היה עליו לגייס את כל משאבי הגוף כדי לפתוח מייד במנוסה או להילחם בו – ולכן הדופק וקצב הלב מתגברים, מערכת העיכול מפסיקה את פעולתה והנשימות הופכות להיות מהירות ושטוחות. גם במציאות של היום מידה מתונה של לחץ ומתח היא חיובית, כאשר היא מסייעת לנו להתרכז או מדרבנת אותנו לסיים את המשימות בזמן.

ללחץ נפשי סכנות רבות

במציאות של היום, כאשר המפגש שלנו עם אריה אמיתי יתרחש כנראה רק בגן החיות, הסיבות למצבים של לחץ הן רבות ומגוונות וכוללות גם את המחשבות על האיומים והתחושות שמתעוררות בעקבותיהן, אפילו אם אין להן אחיזה במציאות. אנשים שונים בעלי מאפייני אישיות שונים יחוו את הלחץ במגוון צורות, חלקם עקב פרפקציוניזם מוגבר, חוסר גמישות או נטייה לפסימיות. גם מחלות, פציעות או טראומות שאינן תלויות בנו, יכולות לגרום לעלייה בתחושות של לחץ.

כאשר הגוף מרגיש מתוח משחררת מערכת העצבים מספר הורמוני מתח, ביניהם אדרנלין וקורטיזול, המכניסים את הגוף למצב חירום: דופק מהיר, עלייה בלחץ הדם, חידוד יתר של החושים, אספקה גבוהה של אנרגיה לשרירים, שינויים במערכת העיכול, ועוד. כאשר המתח מתמשך, גם אם התרגלנו אליו ואיננו מרגישים בו – הוא עלול לפגוע בבריאותנו.

כיצד נזהה את הלחץ הנפשי

כאמור, הלחץ הנפשי של היום הוא מתמשך ולעיתים קרובות אינו מורגש באופן ברור. לכן, לא תמיד נבין כי הוא זה שעומד בבסיס התחושות הפיזיות והנפשיות השליליות שאנו חווים. כאשר התחושות שלנו מפריעות לנו ונחוות באופן מתמשך, מומלץ לפנות לבירור רפואי.

תחושות אלו יכולות להיות פיזיות, למשל: כאבי ראש, כאבים בחזה, בעיות במערכת העיכול, דפיקות לב מואצות, מחלות עור, שרירים תפוסים, או ירידה בחשק המיני. לעיתים קרובות התחושות הן רגשיות: מצבי רוח משתנים, כעס ועצבנות, תחושה של בדידות, דכאון וחרדה, וכדומה. את אלו עלולים ללוות גם תסמינים קוגניטיביים, כגון: בעיות בזיכרון, חוסר ריכוז ומחשבות שליליות. גם תסמינים התנהגותיים הם מדד ללחץ מוגבר: שינה מרובה או הפרעות בשינה, כסיסת ציפורניים, הסתגרות, אכילה מואטת, צריכה מוגברת של אלכוהול, סיגריות או סמים, ועוד.

לחץ נפשי הוא לא גזירת גורל

למרות שהסטרס הפך לחלק בלתי נפרד מחיינו, ניתן להקל עליו באמצעים שונים ולהחזיר את האיזון לחיים. ראשית, מומלץ להכניס שינויים קטנים אך חשובים לחיי היומיום שלנו: חשיבה חיובית, אכילה בריאה ומסודרת, פעילות גופנית סדירה ותרגול של טכניקות שונות להרפיה.

לעיתים, כדאי להיעזר באנשי מקצוע מתחום בריאות הנפש או מהרפואה המשלימה – כדי לערוך תהליך עמוק יותר של שינוי פיזי ונפשי להורדת המתח והשבת האיזון.

מאחר והלחץ הנפשי משפיע על הגוף וגם על הנפש של כל אדם בצורה שונה, חשוב שהטיפול העצמי או המקצועי ייתן מענה רחב היקף ומותאם אישית. אחת מדרכי הטיפול הנהוגות כיום היא ההומאופתיה.

מוצר הומיאופתי ללא התוויה רפואית מאושרת.

הרשמו לניוזלטר שלנו*

וקבלו הטבות ומידע על קורסים וסדנאות ייחודיים.

המיידע מיועד לקהל מקצועי בלבד: רופאים, רוקחים, הומיאופתיים מוסמכים או מטפלים מוסמכים ברפואה משלימה, לא מיועד לציבור הרחב. מוצר הומיאופתי ללא התוויה רפואית מאושרת.

דילוג לתוכן